ההשפעה הפרדוקסלית של המקצועות המשלבים עבודה פיזית על הבריאות

בסוף 1940, גילה ד"ר ג'רמי מוריס, דרך אוטובוס דו-קומתי בלונדון, מה תהיה בעתיד אחת התרופות האוניברסליות ביותר – פעילות גופנית. האפידמיולוג הבריטי מצא כי בקרב בקרי אוטובוס דו-קומתיים, שהיו ניידים מאוד, שיעור הופעת אוטם בשריר הלב היה נמוך בחצי לעומת בקרב נהגי האוטובוסים, שישבו 90% מהזמן בעבודתם. במשך עשרות שנים, ד״ר מוריס הכפיל את כמות המחקרים בנושא, על מנת להדגים את היתרונות של הפעילות האקטיבית, הן מקצועית והן בשעות הפנאי, ואת ההשפעות המזיקות של אורח חיים בלתי פעיל.

בשנת 2010, ארגון הבריאות העולמי פרסם המלצות גלובליות בנושא פעילות גופנית לבריאותם של אנשים, לכל שכבות הגילאים. מאז עבודתו של ד״ר מוריס, מחקרים רבים איששו את טענתו כי פעילות גופנית מהווה השפעה חיובית על הלב ועל איברים רבים בגופינו. אולם, לפי הנתונים האחרונים אשר פורסמו, פעילות אקטיבית אשר נעשית במסגרת עבודה אינה מביאה את אותה התועלת כמו פעילות אקטיבית אשר נעשית בשעות הפנאי.

לפי כתב העת ״Current Perinion in Cardiology״, במאמר שפורסם בשנת 2013 נאמר כי פעילות פיזית הנעשית במסגרת עבודה(עובדי בנין, עובדי משק וחקלאות, עובדי הובלות המעבירים חפצים כבדים, מטפלים אשר מטפלים בקשישים שנדרשים להרים ולהסיע אותם וכדומה), נמצאה פחות יעילה ופחות תורמת לבריאות מאשר פעילות פיזית הנעשית מבחירה בשעות הפנאי. סקירת ספרות של יותר מעשרים מחקרים מראה כי להבדיל מפעילות גופנית ממוקדת בשעות הפנאי אשר מפחיתה סיכון לאוטם בשריר הלב בהיותה במינון המתאים, פעילות פיזית שבן אדם עושה בזמן עבודתו מעלה את הסיכון לאי-ספיקת לב, באופן יחסי לעוצמתה.

בכתב העת ״British Journal of Sports ״ פורסם במאי האחרון מאמר, בו נכתב כי ניתוח מטא מאוחר יותר של שבעה עשר מחקרים, בהם מעל 190 אלף משתתפים, הראה כי אצל גברים שעבודתם כוללת פעילות פיזית מוגברת, הסיכון למוות בטרם עת גבוה ב-18% מאשר אצל גברים שעבודתם אינה כוללת פעילות פיזית מוגברת. עוד צוין כי בקרב הנשים שהשתתפו לא נמצא קשר זה.

באחד מן המאמרים אשר פורסמו בכתב עת זה מספר חודשים קודם לכן, כותבי המאמר מעלים מספר תיאוריות, במטרה להסביר את פרדוקס הפעילות הגופנית. אם נבחן את העבודה הפיזית שעושים אנשים בזמן עבודת סבלות למשל, אנו נראה כי קיים הבדל גדול בין הפעילות הפיזית שהוא מבצע לבין אימון ספורט שגרתי. ראשית, פעילות פיזית אותה עושה אדם במסגרת עבודתו בד״כ הינה בעצימות נמוכה ו/או באריכות גבוהה מדי בשביל לשפר את מערכת הלב וכלי הדם. הפעילות האידיאלית לשיפור שלהם הינה פעילות פיזית בעצימות גבוהה ובזמן קצר. שנית, להבדיל מאימון גופני, פעילות פיזית בעבודה נעשית לאורך זמן, מה שגורם לעלייה ממושכת בקצב הלב, שמהווה סיכון בפני עצמו. בנוסף, מקצועות הקשורים לעבודה פיזית מאומצת מעלים את לחץ-הדם בגוף, ולחץ דם גבוה שנשאר לזמן ממושך מזיק לגוף. יתר על כן, מאמץ פיזי בעבודה לרוב מתבצע בסביבה לא מבוקרת(תנועות מסוימות ומשקל מרף מסוים עשויים להזיק רבות לגוף) ובהיעדר זמן התאוששות לגוף ולמערכותיו.

עומסי עבודה מקצועיים מזיקים אף יותר, מאחר ולרוב הם באים בד בבד עם אורח חיים שאינו בריא, תזונה לא מאוזנת, עישון ואורח חיים לא פעיל. אדם שמקצועו קשור בפעילות פיזית, ספק אם יהיה לו את הרצון לבצע פעילות גופנית בשעות הפנאי שלו, מתוך עייפות פיזית או מתוך אמונה כי הוא עשה מספיק פעילות פיזית במהלך היום.

Ref:

World Health Organization, 2010, Global recommendations on physical activity for health, World Health Organization;

[https://www.who.int/dietphysicalactivity/publications/9789241599979/en/]

  • נכתב ע"י ד"ר אלכס אייזיקוביץ פרופ